<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ויחי</h1>
<h2>דף יג.</h2>
ויעשו בניו לו כן כאשר צום [בראשית נ']. פי' רש"י שכך ציום שלא ישא אותו איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען אלא אתם. ותימה דהא אמרינן בהגדה [פסחים נ' ע"א] גבי יהודה בת איש כנעני מתרגמינן תגרא דקפיד איך ישא יהודה בת כנעני א"כ איך נשאו השבטים [לבניהם] כנעניות הלא צדיקים גמורים היו. ושמא רש"י פי' פירושו אליבא דרבי נחמי' דאמר [תנחומא וישב ו'] כנעניות נשאו להם, אבל אליבא דר' יהודה דאמר תאומים נולדו להם ונשאו [לא] פי' רש"י. ואפשר לפרש אליבא דר' יהודה שצוה שלא ישא אותו איש מצרי. אך קשה דפי' רש"י לוי לא ישא שעתיד לישא את הארון, והלא נשא [משה] ארונו של יוסף שהיה במחנה לויה. וי"ל דינשא מעצמו כדכתיב (תהלים פ' ב') נוהג כצאן יוסף ולא נשאו משה.
<h2>דף לו:</h2>
יברך את הנערים [בראשית מ"ח]. אם בירך את יוסף מה עשו הנערים אצלו. וי"ל לפי שראה יעקב שבניו לא היו ראויים לברכה עד שיוסף התפלל עליהם וזכו בתפלתו, שהרי כתיב ויגש ומצינו הגשה לתפלה אז בירך את יוסף על שהתפלל וראה ששרתה עליו רוח הקודש וברך גם את הבנים, ומגיד שבחו של יוסף שנהג בנימוס לאביו אתה שמת את ידך על ראש בני הנני משים ידך על ראש בניך. ומכאן נוהגים להשים יד על הילדים המברכים. וידגו לרוב. לשון דגים, מה דגים אין עין הרע שולט בהן אף זרע יוסף. וידגו לרוב, לרב כתיב, שיכנסו לארץ לר"ב שנים דאז ידגו בקרב הארץ.
